מ

מד-מטען שכלי – על-מנת לאתר במדויק ובזריזות את הטראומות הבסיסיות והמוקדמות ביותר שבשכל המגיב, פותח מכשיר מיוחד אשר מאתר את המטען השכלי. מכשיר זה נקרא ‘מד-מטען שכלי’, ובקיצור ‘מד-מטען’. מד-המטען רגיש במיוחד והוא מאתר את המטען השכלי שצמוד לקלט הטראומה. מד-המטען עוזר למקשיב באיתור קלט הטראומה וגם מציין מתי הטראומה נמחקה ותויקה מחדש בשכל הרצוני. השימוש במד-מטען מחייב לימוד מיוחד ותירגול המועברים במרכזי עוצמתחיים .

מדיניות – מדיניות היא מערכת כללים שאדם מאמץ לעצמו כיצד עליו לנהוג כדי להשיג את המטרה. אלה הם הכללים שאני מאמץ לעצמי על סמך ניסיון החיים שלי, מהי ההתנהגות שתעזור לי להגשים את המטרה.

מוות – שלב 0.0 בסולם הרגשות – זהו סוף תקופת החיים של הגוף הנוכחי שלנו. המוות הוא פרידה של הרוח מהגוף אשר מצבו התדרדר ולכן אינו שימושי עוד.

מוכנות למפגש – כדי שתהליכים ירוצו ביעילות והמתבהר ישיג תוצאות מיטביות עליו לבוא מוכן למפגש. מוכן פירושו שהמתבהר אוכל אוכל מזין, חלבונים, ירקות ופירות טריים וימעיט בסוכרים. עליו להימנע מנטילת תרופות או סמים או שתיית אלכוהול לפחות שבוע לפני המפגש. על המתבהר לישון היטב כדי להגיע רענן ואנרגטי למפגש.

מחיקה של טראומה – כאשר אנו אומרים ‘מחיקה של טראומה’ כוונתנו לטפל בקלט טראומה במפגש של תהליך בהירות, לעמת את האירוע באופן מלא עד לנקודת שחרור שבה המטען שצמוד לאותו קלט טראומה מתפוגג והאירוע שהיה שמור בשכל המגיב מתויק כעת בשכל הרצוני.

מחיקת השרשרת – כאשר סיימנו להריץ שרשרת של כמה אירועים ואז השרשרת כולה, אנו עשויים להגיע לאירוע הבסיסי של השרשרת. סביר שבמסלול הזמן אנו נמצאים שנים רבות לפני זמן הווה. מטען רב השתחרר מהטראומות של השרשרת, המתבהר חווה הקלה גדולה ואתה תבחין שהוא נמצא גבוה בסולם הרגשות.

מחלות פסיכוסומאטיות –מחלה פיזית שמקורה במצב נפשי לא תקין. הגירוי החוזר הוא המקור למחלות פסיכוסומאטיות.

מטען – 1) האירוע הטראומטי, שהאדם אינו חווה בנוחות, הוא מקרה של התנגשות בין האדם לבין הסביבה שלו. אם נבדוק זאת היטב, נבחין שיש כאן תמיד שתי זרימות אשר מתנגשות האחת בשנייה. כל כאב פיזי או רגשי הוא תוצאה של שתי תנועות מנוגדות שמתנגשות ויוצרות כאב ואנרגיה שלילית, אותה אנו מכנים ‘מטען’. זהו אירוע שבו יש לאדם ‘אי-הסכמה עם החיים’. קורה לאדם משהו בלתי-רצוי ולכן הוא מתנגד להתרחשות, הוא לא מסכים עם מה שהחיים עושים לו.

2) המטען הרגשי שבשכל שלנו, אשר נמצא לרוב בשכל המגיב אך לעיתים גם בשכל הרצוני, הוא זה שגורם לנו להרגיש כבדים או עייפים כשאנו נזכרים באירועים מטרידים או עצובים מהעבר. ההרגשה הפיזית של מעמסה, הליכה שפופה, פנים נפולות, כבדות, תשישות, היא תוצאה של המטען הרגשי המתלווה לאירועים לא נעימים.

3) אנרגיה מזיקה אשר מצטברת בשכל המגיב בצמוד לקלט של אירוע הטראומה, פיזית או רגשית. הטראומה היא התנגשות של האדם עם הסביבה או פעולה של הסביבה כנגד האדם. באירוע זה נוצר מטען אשר נכנס לפעולה כאשר קלט האירוע עובר גירוי חוזר.

מטרה בסיסית – המטרה הבסיסית היא מה שאתה רואה כאשר אתה עוצם עיניים וחולם איפה היית רוצה לראות את עצמך ואת הסובב אותך עוד הרבה שנים, בהנחה שאין שום מגבלות ואילוצים. המטרה הבסיסית שלך, על מנת שתוכל להגשימה חייבת לשרת את כל הדחפים שלך.

ממשות – ממשות היא ביסודו של דבר הסכמה על מה שקיים. משהו שהוא ממשי, אנו מסכימים שהוא קיים ושניתן לקלוט אותו בחושים. ממשות היא מה שאנו רואים שקיים.

מנגנון גנטי – השולט בדחף השני הוא הגוף שלנו והתבנית המעצבת את התפתחות הגוף, המנגנון הגנטי. המנגנון הגנטי נוצר לפני שנים רבות כדי לדאוג לעיצובו ולהתפתחותו של גוף האדם.

מניע – 1) אדם שביצע עבירה שפגעה בזולת, יטען שקודם לכן האדם בו הוא פגע עשה לו מעשה מזיק ולכן הוא נאלץ לנקום או להעניש. המעשה הפוגעני שאדם ספג מאחר דוחף אותו, מניע אותו, לבצע מעשים רעים כדי ‘להחזיר לו’ כי ‘מגיע לו’ ולכן נכנה זאת ‘מניע’.

2) מניע הוא עבירה שאדם ספג מאדם אחר.

מסלול הזמן – 1) אנו מייצרים כעשרים-וחמישה קלטים בשנייה המסודרים בשכל שלנו באופן מדויק לפי רצף הזמן בו הקלטים נוצרו, וכך נבנה מסלול הזמן האישי שלנו. זהו הזיכרון שלנו המכיל את כל מהלך חיינו, כל דבר שאי-פעם קרה לנו או התרחש בסביבתנו שראינו או שמענו או מיששנו או הרחנו.

2) כל אירוע שחווינו, כל רגע מחיינו מוקלט על-גבי מסלול הזמן.

מפגש – פרק הזמן שבו המקשיב והמתבהר מבצעים תהליכים. משך המפגש אינו מוגבל בזמן. במהלך המפגש המקשיב לובש את כובעו כמקשיב ופועל על פי הכללים המתחייבים משליחותו.

מצבי הקיום – קיימים שלושה מצבי קיום אשר מרכיבים את החיים. אלה הם הוויה, עשייה, בעלות. את שלושת מצבי הקיום יש לראות כזרימה, שלושה מרכיבים המחוברים זה לזה. משחק החיים דורש שאדם ייטול לעצמו הוויה, כדי שיוכל לבצע עשייה, בשאיפה להגיע לבעלות.

מקשיב – 1) זה שמעביר את התהליך, הוא המקשיב שכן עיקר תפקידו להקשיב.

2) המקשיב נקרא כך מפני שתפקידו להקשיב, לא לדבר ולא להביע דעות ולא, חמור מכך, לתת עצות. כדי שהמתבהר ידבר, המקשיב חייב לשאול שאלה או לתת הנחייה. מכאן, שהמקשיב עושה הרבה יותר מאשר רק להקשיב. הוא גם מתכנן את מהלך המפגש, הוא מבין מה קורה למתבהר ומחשב בשקט מה השאלה הבאה, או מהי ההנחיה הבאה שייתן למתבהר.

מרחק (בנוסחת התקשורת) – בין הגורם לתוצאה חייב להימצא מרחק שכן בעולם זה לא יכולים שני בני-אדם לתפוס את אותו מרחב.

משבר אמ”ת – כאשר נוצר מצב שבו הממשות שלי מנוגדת לזו של אדם אחר, התקשורת נעשית כועסת או תוקפנית ונרצה להתרחק זה מזה. כך נוצר מצב של נפילה בהבנה, אותו אנו מכנים ‘משבר אמ”ת’.

משוטח – ‘משוטח’, פירושו שמשהו שגרם תגובה של אי-נוחות אינו מפיק עוד תגובה זו.

משולש האמ”ת – ראה: משולש ההבנה.

משולש ההבנה – כדי לבנות שיתוף פעולה ולהגיע להבנה עם אחרים אני חייב לשלוט היטב במנגנון אותו אנו מכנים ‘משולש ההבנה’. ידיעת המנגנון מעניקה לאדם ידע אודות החיים והיכולת ליצור הבנה ושיתוף פעולה עם אלה איתם הוא חי, עובד ומבלה. הפינה הראשונה של המשולש נקראת אהדה, השנייה ממשות והשלישית תקשורת.

משולש העוצמה – משולש זה הוא בעל שלושה מרכיבים: ידע, אחריות ושליטה. באמצעות העלאה, צעד אחר צעד, של כל אחת מפינות משולש ה-יא”ש, האדם יעלה בהדרגה את עוצמתו, ירחיב את מעגל ההשפעה שלו ויבסס את שליטתו בגורלו ויתקדם לעבר השגת מטרותיו.

משולש יא”ש – ראה: משולש העוצמה.

משחק – במילה ‘משחק’ אנו מתכוונים להתמודדות של אדם נגד אדם או של קבוצה כנגד קבוצה אחרת. האדם בוחר להיות פעיל במהלך חייו במסגרת של משחק שהוא מאמץ לעצמו, גם במחיר של סבל או סכנה הכרוכים במשחק. כאשר אנו בוחנים את מרכיבי היסוד של משחקים, אנו מגלים שבידינו גם מרכיבי היסוד של החיים. כל משחק מורכב מששת הגורמים הבאים: מטרות, חוקים ידועים ומוסכמים, חופש, מחסומים, ידיעה ואי-ידיעה והזכות לבחור, הם מרכיבי היסוד של כל משחק בו אנו משתתפים.

משחקים – שלב 22.0 בסולם הרגשות – האדם יודע שהחיים הם משחק, משחק ענק ומורכב. הוא שולט בכללי המשחק, מנצח לרוב ומודע לאפשרות להפסיד.

מתבהר – 1) מקבל התהליך הוא ה’מתבהר’, שכן הוא מתקדם לעבר מצב של בהיר ותוך כדי התקדמותו, מצבו הולך ומתבהר.

2) האדם אשר שואף לשפר את עצמו. אנו נמנעים מהמילה ‘מטופל’, שכן המתבהר אינו מבקש שמישהו יטפל בו אלא ממלא תפקיד פעיל של לימוד ועשייה.

סגירת תפריט
Cart Item Removed. Undo
  • No products in the cart.
×
×

עגלת קניות